אולגה קולודיי - טיפולוגיה של הר

אנדראה ליטוין - טיול עירוני - סיפור על הכלה ומגורים

עירית מור- שדרה לים

 מגישה עירית מור

שדרה לים- קרית חיים

תכנון מרכז פנאי ובילוי ימי

הפרויקט עוסק במפגש שדרה עם קו הים.

החזית הימית של קרית חיים כיום, מאופיינת בשיכונים משנות ה- 50

והמפגש עם קו החוף, אשר עשוי להיחשב כדרמטי וייחודי אינו מפותח כראוי.

מטרת הפרויקט הנה לפתח את פרק המפגש בין השדרה המרכזית לקו הים 

כגורם מחולל אשר בהמשך יתרום ליצירת חזית ימית חדשה.

רועי שושנה - כיכר בתנועה

שטיינר אורית - קשר עירוני אינטרקטיבי

נדב שחורי- על שדרה ולמידה

מהות הפרויקט היא יצירת מערכת פורה של שימושים תרבותיים ואקדמיים בשכונת יד אליהו הוותיקה בתל אביב באמצעות פיתוח ופירוט  של פקולטה לאמנות עכשווית בשדרות יד לבנים.
הפקולטה מהווה חלק ממכלול של פונקציות תרבותיות שאני בוחר להעניק לשכונה.
היחידות השונות הפרוסות במרחב מפעילות מחדש את כוחה של השדרה ומעניקות שלל חוויות למשתמשים השונים. ועל ידי כך תורמות  לשילובם של התפקודים ולקיומו של אופי קהילתי הטרוגוני, יצירתי ובעל זהות.

מבני הציבור החדשים הממקומים בנקודת הקצה של השדרות  ועל בסיס רצף הגנים הרובעי יוצרים מארג תלת ממדי שכונתי חדש, כאשר נק הפתיחה, הכניסה לשכונה ולמערכת הפעילויות החדשה הוא המקטע שבין רחוב יגאל אלון לבין רחוב לוחמי גאליפולי.

 

 מרחבי שדרה חדשים מייצרים רצף חוויות לרווחת המשתמש בהשראת השדרה וברוח היצירתיות העכשוויות שלרוב זוכה למשמעות חזקה יותר במגע עם קהילה על ידי התייחסות למרחב הציבורי העשיר כמרחב למידה משלים.

השדרה והאקדמיה כמנוע קהילתי הם עקרונות התכנון המרכזיים של הפרויקט .
בעזרתם יצרתי הרכב חוייתי חדש אשר מתאים את הסביבה הבנויה של השכונה לצד אזורי המגורים הקיימים לצרכים האינטנסיביים של המשתמשים העכשוויים ומפתח  עבורם מרקם וורסאטילי של חללי למידה, מפגש ויצירה ברוח הזמן.

הישאם דסוקי - עיר באר - יפו

התגוררות תת-קרקעית

" שִׁירָה יְכוֹלָה לִבְנוֹת

בֵּית-מְגוּרִים

בֵּית-חוֹלִים

בֵּית-סֵפֶר

בֵּית-סֹהַר

בֵּית-כְּנֶסֶת

אַךְ הִיא מַעֲדִיפָה

לְגַלּוֹת

בְּאֵר חָלָב בְּאֶמְצַע עִיר.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לִישֹׁן, לִישֹׁן וְלַחְלֹם עַל שִׁירָה.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לִשְׁכַּב, לִשְׁכַּב וּלְדַבֵּר מִתּוֹךְ

שֵׁנָה.

שִׁירָה חַיֶּבֶת לִהְיוֹת קְבוּרָה

בָּאֲדָמָה"

חזי לסקלי – שירה

הצורך בדיור עבור הקהילה המקומית  בעיר עולה משנה לשנה. עתודות קרקע פנויות בעיר כמעט ואין, ובנוסף לכך תכנית בנין העיר של יפו מגבילה תוספות בניה עד ארבע קומות.

סיפור המעשה האדריכלי של הפרויקט הוא יצירת חפיר כמרכיב עירוני שמנסח ומתקן מחדש את התודעה במרחב התרבותי בעיר.  מיקום החפיר נמצא בשכונת עג'מי בעיר, כשבקצהו המזרחי נמצא גן קהילתי ובקצהו המערבי נמצא הים.

                                                          

ההשראה לפרויקט נבעה מתוך טיפולוגיית 'בתי הבאר', שמתוך בארות המים שאבו מי תהום להשקיית פרדסי התפוזים.  הסימבוליות בפרויקט באה לידי ביטוי בין היתר במסמרים המסמלים זיקה למקום של קהילה וגומיות המייצרות הקשרים של חיים. 

התכנון האדריכלי משמר את המרקם הקיים בשכבה העירונית ודרך חשיפת החזית השישית של העיר מתווספת שכבה נוספת ובה יחידות דיור, מבני ציבור, חללי מסחר ופנאי.

תאלס, הפילוסוף היווני הראשון מתייחס למים כ- מקור כל הדברים והיסוד שעומד מאחוריהם:

"הארץ צפה על המים" אריסטו, מטאפיסיקה ב'.

ה'מים' בפרויקט הינם מערך של שלד מסבכים בעלי גיאומטריה קובייתית של מודול ביחס 1:1:1.

המסבכים הם למעשה השלד של כל מרחב החפיר ומגדירים חללים ציבוריים, קהילתיים ופרטיים.

מתוך ה'באר האורבאנית' נחשפות חמש בארות בעלי אפיונים שונים: 'באר מסחרית', 'באר היסטורית', 'באר ציבורית', 'באר קהילתית' ו'באר תרבותית'.  עיריית יפו, ביה"ס לקולנוע  ומרכז לחינוך ימי,  הינם מבני הציבור והתרבות החדשים ב'עיר באר'.

"מים כמקור חיים בבתי הבאר

אנשים חיים בעיר באר"