יום שישי, 15 ביולי 2011

הישאם דסוקי - עיר באר - יפו







התגוררות תת-קרקעית
" שִׁירָה יְכוֹלָה לִבְנוֹת
בֵּית-מְגוּרִים
בֵּית-חוֹלִים
בֵּית-סֵפֶר
בֵּית-סֹהַר
בֵּית-כְּנֶסֶת
אַךְ הִיא מַעֲדִיפָה
לְגַלּוֹת
בְּאֵר חָלָב בְּאֶמְצַע עִיר.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לִישֹׁן, לִישֹׁן וְלַחְלֹם עַל שִׁירָה.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לִשְׁכַּב, לִשְׁכַּב וּלְדַבֵּר מִתּוֹךְ
שֵׁנָה.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לִהְיוֹת קְבוּרָה
בָּאֲדָמָה"

חזי לסקלי – שירה


הצורך בדיור עבור הקהילה המקומית  בעיר עולה משנה לשנה. עתודות קרקע פנויות בעיר כמעט ואין, ובנוסף לכך תכנית בנין העיר של יפו מגבילה תוספות בניה עד ארבע קומות.
סיפור המעשה האדריכלי של הפרויקט הוא יצירת חפיר כמרכיב עירוני שמנסח ומתקן מחדש את התודעה במרחב התרבותי בעיר.  מיקום החפיר נמצא בשכונת עג'מי בעיר, כשבקצהו המזרחי נמצא גן קהילתי ובקצהו המערבי נמצא הים.
                                                          
ההשראה לפרויקט נבעה מתוך טיפולוגיית 'בתי הבאר', שמתוך בארות המים שאבו מי תהום להשקיית פרדסי התפוזים.  הסימבוליות בפרויקט באה לידי ביטוי בין היתר במסמרים המסמלים זיקה למקום של קהילה וגומיות המייצרות הקשרים של חיים. 

התכנון האדריכלי משמר את המרקם הקיים בשכבה העירונית ודרך חשיפת החזית השישית של העיר מתווספת שכבה נוספת ובה יחידות דיור, מבני ציבור, חללי מסחר ופנאי.

תאלס, הפילוסוף היווני הראשון מתייחס למים כ- מקור כל הדברים והיסוד שעומד מאחוריהם:
"הארץ צפה על המים" אריסטו, מטאפיסיקה ב'.

ה'מים' בפרויקט הינם מערך של שלד מסבכים בעלי גיאומטריה קובייתית של מודול ביחס 1:1:1.
המסבכים הם למעשה השלד של כל מרחב החפיר ומגדירים חללים ציבוריים, קהילתיים ופרטיים.

מתוך ה'באר האורבאנית' נחשפות חמש בארות בעלי אפיונים שונים: 'באר מסחרית', 'באר היסטורית', 'באר ציבורית', 'באר קהילתית' ו'באר תרבותית'.  עיריית יפו, ביה"ס לקולנוע  ומרכז לחינוך ימי,  הינם מבני הציבור והתרבות החדשים ב'עיר באר'.

"מים כמקור חיים בבתי הבאר
אנשים חיים בעיר באר"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה