אמת המים סולימאן שהובילה מים לעכו היא שריד לקו חוצה טבע. היא מחברת, מפרידה, מייצרת
קשר, מעשירה ומורכבת. היא חותכת ישובים והם התעטפו סביבה ,כך ללא ברירה.
בין הכפר לאמה נותר שטח ריק לא מוגדר, לא מטופל, כאשר האמה אוספת את השטח החקלאי וחוצצת בינו לבין הבינוי. קו אשר מפריד בין המסורת – החקלאות –זהותו של הכפר לבין ההווה המשתנה.
מרכיבי השטח , הצל , שיפוע הקרקע , הקווים החוצים המרחב עובדו למערכת המשלבת את ההיסטוריה ההווה והעתיד יחד עם השטח הפתוח דרך החקלאות.
המבנה והמרחב מתפקדים כביוטופ החלל התחתון מהווה מעבדה הידרופונית הרחבה של חלל בית הספר הסמוך, צלעות המבנה הם בעצמם בית גידול חקלאי ורטיקאלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה