תמר אשמרין - מבטים: מרחב ציבורי טופוגרפי

פרויקט “מבטים” מציע פתרון תיכנוני והסתכלות מחודשת על כיכר אתרים הסובלת מהזנחה ותדמית ציבורית שלילית בלתי פוסקת.

לכאורה, אדריכל בכיר כמו יעקב רכטר אמור היה לייצר מקום איכותי ופועם המתחבר לטבעת השדירות התל אביביות מצד אחד ולרצועת החוף מצד שני. אך משהוא כשל בתהליך והעיר סובלת מטעויות העבר למעלה מ- 30 שנה.

בתהליך התכנון נעשו מספר טעויות מרכזיות כמו 

החשיפה המרובה לשמש ולאקלים הימי, 

קטיעת המשכיות שדרות בן גוריון וניתוק מהטיילת, 

הרמת מפלס השדירה ובחירת החומרים, 

אך בעיות נוספת נגרמו כתוצאה מהעידר תקציבים, 

ניהול לא תקין וריבוי בעלי נכסים הקיים גם כיום.

“מבטים” מתמקד בשלוש מטרות עיקריות:

|המשך השדירה דרך מערכת תנועה חדשה עד הים והטיילת

|ריבוי מבטים לכיוון הים והעיר

|בינוי ופרוגרמה המהווים מחבר עירוני חשוב בין העיר- הטיילת והים, 

 ע”י שילוב של הפונקציות העירוניות השונות.

 מייל לתגובות
tamarbe10@gmail.com

בן-שמואל מיה - perspective - אינטרפרטציה לקו המגע האופייני של תל-אביב עם הים

ראם מאיר - התפתחות על

יהושע שעשוע - Link(N')Park

אנדראה ליטוין - טיול עירוני - סיפור על הכלה ומגורים

נדב שחורי- על שדרה ולמידה

מהות הפרויקט היא יצירת מערכת פורה של שימושים תרבותיים ואקדמיים בשכונת יד אליהו הוותיקה בתל אביב באמצעות פיתוח ופירוט  של פקולטה לאמנות עכשווית בשדרות יד לבנים.
הפקולטה מהווה חלק ממכלול של פונקציות תרבותיות שאני בוחר להעניק לשכונה.
היחידות השונות הפרוסות במרחב מפעילות מחדש את כוחה של השדרה ומעניקות שלל חוויות למשתמשים השונים. ועל ידי כך תורמות  לשילובם של התפקודים ולקיומו של אופי קהילתי הטרוגוני, יצירתי ובעל זהות.

מבני הציבור החדשים הממקומים בנקודת הקצה של השדרות  ועל בסיס רצף הגנים הרובעי יוצרים מארג תלת ממדי שכונתי חדש, כאשר נק הפתיחה, הכניסה לשכונה ולמערכת הפעילויות החדשה הוא המקטע שבין רחוב יגאל אלון לבין רחוב לוחמי גאליפולי.

 

 מרחבי שדרה חדשים מייצרים רצף חוויות לרווחת המשתמש בהשראת השדרה וברוח היצירתיות העכשוויות שלרוב זוכה למשמעות חזקה יותר במגע עם קהילה על ידי התייחסות למרחב הציבורי העשיר כמרחב למידה משלים.

השדרה והאקדמיה כמנוע קהילתי הם עקרונות התכנון המרכזיים של הפרויקט .
בעזרתם יצרתי הרכב חוייתי חדש אשר מתאים את הסביבה הבנויה של השכונה לצד אזורי המגורים הקיימים לצרכים האינטנסיביים של המשתמשים העכשוויים ומפתח  עבורם מרקם וורסאטילי של חללי למידה, מפגש ויצירה ברוח הזמן.

ארז לויט - Transpoint

רעות אבינדב - Abandonism

כיום ישנם בתל אביב למעלה מ-1000 מבנים נטושים, כ 1331 נכסים שאינם בשימוש ומספר לא מבוטל של מוקדים שעבר זמנם אשר עומדים ללא “רוח חיים”.
ישנה הנחה הגורסת כי אותם מבנים נטושים אינם מתפקדים עירונית וגורמים לפירוק, נתק ואף הרס המרקם העירוני.
פרויקט זה התפתח מתוך הרצון לבחון כיצד יש להתמודד, אם בכלל, עם המבנים הנטושים.

הרעיון המרכזי של הניסוי הוא בחינת החורים השחורים בעיר, דרך איפיון רקמת המבנים הנטושים ונסיון להתחקות אחר ארכיטקטורת הנטישה , על מנת לראות האם הם נחוצים למרקם המתפקד של העיר , והאם הולדה של אלמנט חדש יכול להחיותם ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי מהחלל הציבורי מבלי לשנות את מהות הנטישה בהם.

הנסיון ליצור שכבה חדשה מבלי להרוס את הישנה נלקח מהעיר עכו. עכו ננטשה פעמים רבות ועברה מיד ליד. יחודה של העיר העתיקה הן השכבות הארכיטקטוניות והתרבותיות תחתיה. ישנן שתי שכבות עיקריות עליהן היא יושבת: העיר הצלבנית והעיר העות’מאנית. עכו, מבלי ששמה לב, בחרה להתמודד עם השכבות הנטושות כך שכיסתה אותן מבלי להרוס אף לא מבנה אחד ולבנות מעליהן עיר שלמה נוספת תוך התעלמות טוטאלית מהשכבה הנטושה תחתיה.

ארז בן-אליעזר C-FRONT TLV

הפרויקט עוסק במרחב הציבורי של רצועת החוף הדרומית של ת"א והקשר שלה לעברה היפואי.

יש ניסיון למצוא איזון בין החלל הציבורי לבין השלמת רקמות הבינוי החדשות שמגדירות את המרחב.

החיבור בין שוק הכרמל לרצועת החוף מהווה חלק משמעותי בפרויקט ובא לידי ביטוי בהגדרת כיכר שוק 

שנמשכת לכיכר פתוחה בעלת איפיון חדשני וטכנולוגי.