איילת מצקר נחל ועיר - סימביוזה אורבאנית

סימביוזה אורבאנית – הנחל והעיר.
פרויקט גמר שנה ה ארכיטקטורה, מגישה מצקר איילת

הפרויקט עוסק בעיר נהריה ובנחל הגעתון אשר חוצה אותה במרכזה עד אשר נשפך לים.
הפרויקט מייצר יחסי גומלין סימביוטיים  בין הנחל והעיר ומתייחס לנחל כאלמנט יחודי, מרכזי וטבעי בעיר.

מערכת היחסים בין הנחל לעיר באה לידי ביטוי בכמה רמות, החל מהמימד העירוני הכללי אשר דן בסוגיית המפגש בין נחל לעיר ועד לרמת המיקרו אשר מעלה את נושא המגורים בעיר לצד נחל וכיצד מתקיים הדיאלוג בינהם.

ארז לויט - Transpoint

עדי כהן - STONED

הפרויקט עוסק בהענקת אינטרפרטציה חדשה למבניות המקובלת בירושלים,הכבדה והאטומה, על אחד הצירים המשמעותיים בעיר.
הוא מציע ניתוח מחודש של מרכיבי הבניה הקיימים ויצירת עולם צורני ששאוב כולו מהקיים אולם עובר שינוי המעניק להם תכונות קלילות, תלת ממדיות ושקופות.
ירושלים נתפסת כעיר אטומה, כבדה וסגורה. מקום שהאדריכלות החדשה בו מנסה להיטמע בקיים ומשמרת ערכים שאינם רלוונטיים היום.

ירושלים היא באופן מובהק החומר ממנו היא בנויה.

 דרך מטמורפוזה של החומר מקבל הפרויקט יכולת לרחף ולאפשר תלת ממדיות המייצרת חללים חדשים ברחוב הירושלמי.

נעמה ריבה - Life density

בבחינת ערים בעולם המערבי מתגלה כי תפקודם נובע מהמבניות שלהן. אמסטרדם, פריז, נפולי, ערים מרקמיות, המורכבות מיחידות של בלוקים אורבאניים, עתירי מסה.
רחובות ערים אלו מורגדים על ידי מסה.
מאז קום המדינה הערים הישראליות מתפתחות בצורה שונה, הן אינן מצטברות אלה גדלות בצורה רדיאלית. הרחובות מוגדרים על ידי הרחוב עצמו ולא על יד המסה.

העיר עכו הינה עיר רב שכבתית אשר מתקיימת כבר שנים רבות, מחוץ לעיר העתיקה ומערבית לפסי הרכבת מתקיים גריד אורתוגונלי ברור. הבנוי בתוך גריד זה הינו דליל יחסית ולא מאפשר חיי רחוב וקיומם של חיים עירוניים.
בפרויקט אני מתכננת בלוק אורבאני מרקמי רב שימושי, אשר מורכב מחצר פנימית ראשית וממיני בלוקים, אשר בתוך כל אחד פטיו פנימית.
הבלוק יכול לשכפל את עצמו בתוך העיר והשתלב בתוך גריד הרחובות הקיים.
צורניות הבלוק והמיני בלוקים מאפשרים קיום רב של מגוון דירות הבלוק מורכב מדירות קטנות חד מפלסיות, דירות גדולות דו מפלסיות, דירות עם גינה ודירות המשלבות מגורים ועבודה.

לאורך הבלוק מתקיים רצף חזיתות המאפשר רצף עירוני והגדרת הרחוב על ידי המסה.

רעות אבינדב - Abandonism

כיום ישנם בתל אביב למעלה מ-1000 מבנים נטושים, כ 1331 נכסים שאינם בשימוש ומספר לא מבוטל של מוקדים שעבר זמנם אשר עומדים ללא “רוח חיים”.
ישנה הנחה הגורסת כי אותם מבנים נטושים אינם מתפקדים עירונית וגורמים לפירוק, נתק ואף הרס המרקם העירוני.
פרויקט זה התפתח מתוך הרצון לבחון כיצד יש להתמודד, אם בכלל, עם המבנים הנטושים.

הרעיון המרכזי של הניסוי הוא בחינת החורים השחורים בעיר, דרך איפיון רקמת המבנים הנטושים ונסיון להתחקות אחר ארכיטקטורת הנטישה , על מנת לראות האם הם נחוצים למרקם המתפקד של העיר , והאם הולדה של אלמנט חדש יכול להחיותם ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי מהחלל הציבורי מבלי לשנות את מהות הנטישה בהם.

הנסיון ליצור שכבה חדשה מבלי להרוס את הישנה נלקח מהעיר עכו. עכו ננטשה פעמים רבות ועברה מיד ליד. יחודה של העיר העתיקה הן השכבות הארכיטקטוניות והתרבותיות תחתיה. ישנן שתי שכבות עיקריות עליהן היא יושבת: העיר הצלבנית והעיר העות’מאנית. עכו, מבלי ששמה לב, בחרה להתמודד עם השכבות הנטושות כך שכיסתה אותן מבלי להרוס אף לא מבנה אחד ולבנות מעליהן עיר שלמה נוספת תוך התעלמות טוטאלית מהשכבה הנטושה תחתיה.

קסניה שצ'סלבסקי - התחדשות מתקנת

ממפעל האסבסט למרכז אקולוגי קהילתי

 

המפעל הוקם בשנות ה-50 ונסגר בשנת 1997 מסיבת איכות הסביבה.
בשל פעילותו של המפעל הוקם גדר שחסם את הכניסה לחוף בצפון נהרייה. הגדר הוסר לפני כמה שנים, אך עדיין קיים נתק ברצף בין נהרייה לראש הנקרא.
כיום המפעל עומד נטוש ושטחו משתרע על מאות מטרים של איזור בעל פוטנציאל רב.



הפרויקט יוצר רצף עירוני בין נהרייה לראש הנקרא על ידי פיתוח טיילת והקמת מרכז האקולוגי קהילתי שמתמקם במקום מפעל האסבסט. שטחו של המפעל הופך לפארק תמטי למען הקהילה.
המתחם מכיל בין היתר: מרכז לחקר ופיטוח טכנולוגיה האקולוגית, מרכז ללימודי סביבה, מרכז ליעול התעשייתי, חנויות למוצרים האקולוגיים, אולם הירידים, ספרית חומרים ומרכז המבקים.
כל אלה עובדים ביחסי גומלין אחד עם השני ועם הסביבה למען פיטוח אקולוגי ואיכות הסביבה.
הפרויקט מרחיב את שכונת רסקו לכיוון צפון ויוצר מגורים חקלאיים חדשים. במזרח מהמתקן מתמקם מפעל מחזור ותחנת רכבת, האיזור בין המתחם לשמורת הטבע בצפון הופך לפארק ירוק ושטח לתיירות האקולוגית.
בתכנון המתחם ייושמו עקרונות של בנייה הירוקה ונושא עליו גג סולארי בשטח של מאות מטרים
המסוגל לספק אנרגיה למתחם עצמו ולשכונות מגורים הקרובות.
הפרויקט עוסק בסוגיית התחדשות מתקנת: כיצד ארכיטקטורה החדשה מבקרת את העבר הפוגע של האתר, משקמת אותו ויוצרת את העתיד המתקן.

קרן בעהם - סיפור | צורה | זמן | מרכז מבקרים ים המלח

חלקו ביבשה וחלקו בים, אך הוא בעיקר חלק מהטבע של ים המלח; 

וככזה, גם הוא יתגלה לאט עם השנים, יפסל את צורתו לפי קו המים שנסוג.

לבסוף, כשהים יחליט לנוח, הוא יצפה בו מלמעלה ויספר את הסיפור של מה שהיה.

לסיפור של ים המלח יש התחלה, אמצע אך אין לו סוף. הוא נצחי .

מפלס הים עלה וירד באופן טבעי לאורך השנים לפי חוקיות מסתורית שעיצב לה הטבע.

אולם, בעשורים האחרונים מפלס הים יורד בהתמדה וגורם לצורתו השלמה להתפרק.

צורתו של המבנה נובעת מרעיון ההתפרקות. אלמנטים שונים בהם, מבטים ייחודים אל הנוף, שימוש במלח כחומר, בריכות מי ים כחללי שהייה וזיכרון נוצרו מתוך הרצון לשלבו  כחלק מטבעו של ים המלח ומתוך הרצון להעביר חוויה אחרת ולשמוע את הסיפור.