כיום ישנם בתל אביב למעלה מ-1000 מבנים נטושים, כ 1331 נכסים שאינם בשימוש ומספר לא מבוטל של מוקדים שעבר זמנם אשר עומדים ללא “רוח חיים”.
ישנה הנחה הגורסת כי אותם מבנים נטושים אינם מתפקדים עירונית וגורמים לפירוק, נתק ואף הרס המרקם העירוני.
פרויקט זה התפתח מתוך הרצון לבחון כיצד יש להתמודד, אם בכלל, עם המבנים הנטושים.
הרעיון המרכזי של הניסוי הוא בחינת החורים השחורים בעיר, דרך איפיון רקמת המבנים הנטושים ונסיון להתחקות אחר ארכיטקטורת הנטישה , על מנת לראות האם הם נחוצים למרקם המתפקד של העיר , והאם הולדה של אלמנט חדש יכול להחיותם ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי מהחלל הציבורי מבלי לשנות את מהות הנטישה בהם.
הנסיון ליצור שכבה חדשה מבלי להרוס את הישנה נלקח מהעיר עכו. עכו ננטשה פעמים רבות ועברה מיד ליד. יחודה של העיר העתיקה הן השכבות הארכיטקטוניות והתרבותיות תחתיה. ישנן שתי שכבות עיקריות עליהן היא יושבת: העיר הצלבנית והעיר העות’מאנית. עכו, מבלי ששמה לב, בחרה להתמודד עם השכבות הנטושות כך שכיסתה אותן מבלי להרוס אף לא מבנה אחד ולבנות מעליהן עיר שלמה נוספת תוך התעלמות טוטאלית מהשכבה הנטושה תחתיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה